ל-AI אין ״מגע אנושי״ — וזו בדיוק הנקודה

גובר הדיון על כך שאפשר לזהות בינה מלאכותית מפני שבטקסטים או בתמונות שלה חסר המגע האנושי. אני סבור שביקורת זו מחמיצה את מהותה האמיתית של הטכנולוגיה. אין לשפוט AI לפי אמות המידה של אומנות אנושית. בני אדם יוצרים באופן מסורתי כיחידים — עורך דין כותב כתב טענות, עיתונאי כותב כתבה, בעל מלאכה בונה משהו בידיו. AI שייך לפרדיגמה אחרת: ייצור המוני של עבודה אינטלקטואלית. דמיינו כרכרה בעבודת יד שמישהו מתקין בה את החלק הראשון שיוצר במפעל. בתחילה היא עשויה להיראות מוזרה ולא מושלמת. מבקרים עלולים לומר שהכרכרה איבדה את אופייה. אבל התהליך לא ייעצר שם. בקרוב ייוצרו חלקים נוספים, ובסופו של דבר הכרכרה כולה תיוצר אוטומטית. AI מייצג את אותו המעבר — מעבודה אינטלקטואלית ידנית לייצור ידע בקנה מידה תעשייתי. אפקט הצונאמי האמיתי יגיע כאשר מערכות AI יתחילו לתקשר עם מערכות AI אחרות — ולייצר זו עבור זו טקסטים, קוד והחלטות. בשלב הזה כבר לא יהיה חשוב אם ל-AI יש ״מגע אנושי״.